ביה"ד דחה תביעה לשלום בית וקבל תביעה לגירושין

ביום כ"ג בסיון תשס"ח (26.6.08), פסקנו:

"הבעל הגיש תביעה לשלום-בית והאשה מצידה הגישה תביעת גירושין.

לאחר שמיעת הצדדים ולאחר העיון שבחומר שבתיק פוסק בית-הדין שיש לקבל את תביעת הגירושין ועל הבעל לתת ג"פ לאשתו.

יש לקבוע  תאריך לס"ג ולזמן את הצדדים .

בית-הדין ממליץ לב"כ הצדדים לנהל מו"מ ולהגיע להסכם גירושין עד למועד סידור הגט."

להלן נימוקינו לפסק הדין:

הבעל פתח תיק לשלום-בית ב-26/3/07, ואילו האשה פתחה תיק גירושין ביום 29/4/08.

הדיון נדחה מספר פעמים לבקשת הצדדים כדי לאפשר מו"מ ביניהם . המו"מ לא צלח וכך התקיים הדיון הראשון ב-ט"ז סיון תשס"ח - 19/6/08.

לאחר שמיעת הצדדים ולאחר עיון מעמיק בחומר שבתיק פסק בית-הדין שיש לקבל את תביעת הגירושין של האשה ועל הבעל לתת ג"פ לאשתו.

בני הזוג נישאו בשנת 1995 ולהם שלושה ילדים קטנים הם חיים בנפרד כשנה.

הבעל תובע כאמור שלום-בית. הבעל טוען בכתב התביעה שההתדרדרות ביניהם חלה בעקבות משבר גיל המעבר. וכן טען שהמכשול העיקרי הם ההורים שלה שבאו להתגורר סמוך אליהם.

האשה תובעת גירושין בכל תוקף. היא אמרה שהתביעה לשלום-בית היא הזויה לחלוטין, אינה כנה ונועדה לצרכים טקטיים.

לדבריה, הבעל רועה בשדות זרים והוא חי כבר כחצי שנה עם חברה בנתיב העשרה. היא טענה שכבר מאז החודש הראשון לנישואין הוא בגד בה במלון באפריקה.

כאמור הגיע בי"ד למסקנה שיש לקבל את תביעת האשה לגירושין ולא  לקבל את תביעת הבעל לשלום-בית.

הבעל בעצמו הודה בחקירה במשטרה כי יש לו "חברה רצינית 3 חודשים ".

הוא סיפר לחוקר במשטרה בקשר לארוע שעליו הוגשה תלונה נגדו שהוא החזיר את הילדים לבית ולאחר מכן הוא התכוון לחזור לחברה.

גם בבית-הדין הודה הבעל שהוא גר בבית של אותה חברה, אולם הסביר שהוא גר ביחידה נפרדת בביתה, דברים בלתי מתקבלים על הדעת לחלוטין, שמוטב היה שלא יאמרו. הוא גם הודה שגם הילדים ישנו בביתה.

האשה גם האשימה אותו בקשר רומנטי קודם עם אשה נוספת בלכיש. הבעל ענה בענין זה תשובה מגומגמת והרושם הוא שגם בענין זה יש דברים בגו.

כמו כן הוצג בפנינו מסמך על התקשרות הבעל באינטרנט עם חברה להיכרויות כדי לחפש חברה חדשה לחיים, והוצג דף חשבון ממנו עולה שהתשלום היה בכרטיס אשראי שלו.